זכויות רפואיות של חולה סיעודי

אין דבר מפחיד יותר מלהיות חסר אונים ותלוי באנשים אחרים לביצוע פעולות בסיסיות ביותר של קיום אנושי.
על מנת להקל את חייו של החולה הסיעודי ושל הסובבים לו  הביטוח הלאומי מעניק סיוע לזכאים.

מהו חולה סיעודי?

חולה סיעודי הוא אדם אשר תפקודו ירוד כתוצאה ממצב קבוע של מחלה כרונית, ליקוי גופני או ליקוי מנטלי.

כמו כן צריך להתקיים לגבי החולה לפחות מצב אחד מהבאים:

• הוא חסר שליטה על הסוגרים.
• הוא מרותק לכיסא גלגלים או למיטה.
• הוא מתקשה בהליכה.
• הוא נזקק לסיוע במרבית הפעולות היומיומיות כגון שכיבה, קימה, רחצה, אכילה ושתייה, לבישה ופשיטת בגדים.

הביטוח הלאומי כמו גם חברות הביטוח הפרטיות בודקות את מידת התלות בכדי לבחון את האפשרות של הכרת החולה כסיעודי.

גם חולה תשוש נפש הזקוק להשגחה נחשב לחולה סיעודי. מדובר במקרים של אלצהיימר או דמנציה למשל,  המאופיינים בירידה קוגניטיבית,  ירידה בזיכרון, בלבול, קושי בהתמצאות בזמן ובמרחב ושיפוט לקוי, ועל כן הם זקוקים להשגחה. על מנת שחולה ייחשב לסיעודי עליו להוכיח הזדקקות לסיוע צמוד של מטפלת או אחות ואין הוא צריך להיחשב כמי שזקוק להשגחה רפואית צמודה.

הגשת תביעה לביטוח לאומי

על מנת להגיש תביעה לגמלת סיעוד יש למלא טפסים אשר ניתן למצוא אותם באתר הביטוח הלאומי. יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטים וכן מסמכים המאשרים את מצב ההכנסות של תובע הגמלה ושל  בן/ת הזוג. הזכאות לגמלת סיעוד ורמת הזכאות נקבעים על ידי ועדה של הביטוח הלאומי  אשר כוללת נציג/ת הביטוח הלאומי, עובד/ת סוציאל/ית ואח/ות.
ככל הנראה התובע ידרש לבצע את מבחן התפקוד על מנת לראות עד כמה תלותו בזולת גבוהה. המוסד לביטוח לאומי בוחן בכל תקופת זמן  את מצב המבוטח ומעדכן את רמת הזכאות בהתאם לשינויים בתפקודו. ניתן לפנות לביטוח הלאומי ולבקש בדיקה חוזרת אם  הוחמר מצבו של החולה מכל סיבה.

זכויות החולה הסיעודי

הביטוח הלאומי מגדיר 6 דרגות של זכאות לגמלת סיעוד, בהתאם לחומרת המצב הסיעודי ולמידת תלותו של המבוטח בזולת.   הגמלה יכולה להתקבל כתשלום חודשי או כשירותים תומכים כגון: שירותי כביסה, מוצרי ספיגה, שעות עזרה ביתית של מטפל/ת, ימי ביקור במעונות יום לקשיש  ושירות לחצן מצוקה. רמות שונות של זכאות מזכות גם בהנחות בחשמל, ארנונה ומים.

זכויות תשושי נפש

כאמור, במקרה של תשושי נפש הדגש בהגדרתם ככאלה הוא המצב הקוגניטיבי, בעוד שמבחינה תפקודית החולה עשוי להיות ללא כל בעיה פיזית ועצמאי לחלוטין. יש אפשרות לקבל סיוע ממשרד הבריאות במימון אשפוז במוסד סיעודי לתשושי נפש וזאת בהתחשב במצב הכלכלי של המשפחה.

כמו כן אם ישנו ביטוח סיעודי או ביטוח מחלות קשות (של קופת החולים או ביטוח פרטי)  כדאי מאד לבדוק אם הפוליסה מקנה זכאות לפיצוי במקרה של תשישות נפש.

סיוע לניצולי שואה

בנוסף לגמלת סיעוד מהמדינה, הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל מממנת תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לניצולי שואה התלויים בזולת. ניצולי שואה שאינם זכאים לתוספת זאת, עשויים להיות זכאים למימון תוספת שעות סיעוד מועידת התביעות המאגדת ארגונים יהודיים מובילים, ומייצג את העם היהודי מול ממשלת גרמניה.

העסקת עובד זר

חולים סיעודיים שאינם שוהים במוסד סיעודי אך זקוקים להשגחה של מטפל סיעודי צמוד, עשויים להיות זכאים לקבלת היתר להעסקת עובד זר. חולים הזכאים לגמלת סיעוד רשאים לבחור האם  להעסיק עובד זר בעצמם ולקבל את דמי הגמלה כתשלום  או לפעול לפי הסדר שבו חברת הסיעוד מעסיקה את העובד הזר במשותף עימם.

קצבת סיעוד מהביטוח הסיעודי הפרטי

לאנשים רבים יש ביטוח סיעודי פרטי, אשר מאפשר לקבל סיוע כלכלי מעבר לגמלה המתקבלת מהמדינה. תהליך תביעה של הביטוח הסיעודי הפרטי יכול להזכיר את התהליך מול הביטוח הלאומי, אך מומלץ מאד להגיש את התביעה בסיוע של עורך דין המתמחה בתביעות סיעוד, מפני שחברות הביטוח מערימות קשיים  על התובעים ורק כחצי מהתביעות המוגשות לבד מאושרות.

המאמר נכתב על ידי עורכת הדין יפית אוחנה, משרדה של אוחנה מתמחה בדיני נזיקין, תביעות סיעוד מול חברות הביטוח וביטוח לאומי. למעבר לאתר לחצו